המחול העכשווי התמסר לאחרונה יותר לטכניקות (הן סגנונות מובנים כגון גרהם, ליימון או הורטון, והן מערכות פחות שיטתיות) הנלמדות על ידי רקדנים עכשוויים מאשר ליצירות המבוצעות כיום על במת הקונצרטים. מחול מודרני הוא צורת אמנות צעירה יותר מבלט וסגנון התנועה מתמקד בפרשנות של הרקדנים ולא בתנועות הסטנדרטיות והצעדים המובנים של הבלט הקלאסי או המסורתי. המחול המודרני החל בחלקו כמרד נגד צורות ריקוד מסורתיות והיי-טקיות יותר כמו בלט ומאז הפך לאחד הז'אנרים הדומיננטיים לרקדנים שעברו הכשרה פורמלית ברחבי העולם.
למידע מורחב אודות מה זה מחול מודרני נא להעיף מבט ב- halelu.co.il
לאחר שאיבדו את טכניקת הבלט הקלאסי, התלבושות והנעליים שלהם, כמה רקדנים באירופה החלו בריקוד חופשי. בהתייחס לטכניקה מובנית, לתלבושות ולבלטות, רקדנים אירופאים העדיפו צורת ריקוד רגועה יותר, בסגנון חופשי.
במהלך התקופה המרכזית המודרנית (בערך 1923-1946)
הכוריאוגרפיות מרתה גרהם, דוריס האמפרי, קתרין דנהאם, צ'ארלס ויידמן ולסטר הורטון ביקשו לפתח סגנונות תנועה ואוצר מילים אמריקאיים מובהקים ופיתחו מערכות מוגדרות היטב ומוכרות היטב. של הוראת ריקוד. רקדנים בתחילת המאה ה-20 פנו גם לתרבויות לא-מערביות להשראה, כמו פיסול יווני עתיק, תרבויות אפריקאיות ואסיאתיות. בסוף המאה ה-19, אמני מחול מודרניים כמו איזדורה דאנקן, מוד אלן ולוא פולר חלו בצורות ופרקטיקה חדשות במה שנקרא כיום ריקוד אסתטי או חופשי.
מחפשת מקום ללמוד מחול? יש לנו המלצה עם ניסיון מדהים!
בית ספר ותיק! הללו בית ספר למחול יתן לך את כל הכלים הנדרשים לריקוד מחול.
פולר הראתה את מספר הסולו שלה בתערוכת פריז של 1900
ונצפתה על ידי איזדורה דאנקן ורות סן-דני, שתי רקדניות אמריקאיות שפיתחו את סגנון הריקוד החופשי שלו, הניחו את היסודות למחול מודרני. הריקוד וההוראה שלהם. קתרין דנהאם – רקדנית אפרו-אמריקאית פתחה בית ספר בניו יורק (1945), שם לימדה קתרין דנהאם טכניקות, תוך שילוב תנועות אפריקאיות וקאריביות (גו ועמוד שדרה גמישים, בידוד מפרקי אגן וגפיים ותנועות פולריתמיות) משלבות ריקוד קלאסי ועכשווי. טכניקות. פרל פרימוס היא להקת ריקוד שפותחה על ידי האקדמיה הלאומית למחול. הוא פורץ את גבולות המחול המודרני על ידי שילוב תנועות ריקוד אזוריות אותנטיות ופיתוח מערכת טכנית המאמנת תלמידים לרקוד הן נפשית והן פיזית.
מכיוון שצורת האמנות של איזדורה דאנקן הייתה כל כך אישית
לא ניתן היה להעביר צורות חדשות של ריקוד לדור הבא באמצעות הכשרה, אבל עבודתו של דאנקן נתנה השראה לרקדנים צעירים להתבטא באותו אופן, והחלה את תנועת המחול המודרני. בהקשר זה, צצו אמנים כמו טווילה ת'ארפ, שהחזירו בהדרגה את הווירטואוזיות האקדמיות, הקצב, הכישרון המוזיקלי והסיפורים הדרמטיים לסגנון הריקוד שלה, המבוסס על בלט אך עם צורות הריקוד החברתי העממי המאולתרות של טווילה ת'ארפ Associated. באירופה פיתחו מרי ויגמן, פרנסואה דלסארטה, אמיל ז'אק-דלקרוז (אוריתמיקה) ורודולף לאבן בגרמניה תיאוריות של תנועה והבעה אנושית, וכן שיטות פדגוגיות, שהובילו להתפתחות המחול המודרני והאקספרסיוניסטי באירופה. התיאוריות והטכניקות שלהם התפשטו עד לאירופה, והשפיעו על התפתחות המחול והתיאטרון המודרניים באמצעות תלמידיהם ותלמידיהם, ודורות מאוחרים יותר של מורים ואמנים נשאו את התיאוריות והשיטות הללו לרוסיה, ארה"ב וקנדה, בריטניה, אוסטרליה וניו יורק. זילנד.
לכן
כדי להבין את המחול המודרני, כדאי להכיר את הטכניקות, כמו גם את ההיסטוריה שלו ואת התפקיד שמילא המחול המודרני בפיתוח הצורה הקליידוסקופית הלא-טכנית הזו של מחול מודרני. במקום זאת, מדובר במערכת של עקרונות על תנועה ותהליך הריקוד/הופעה הקשורים קשר הדוק למטרותיו של הרקדן העכשווי המקורי והטכניקות שלהם. המאפיין העיקרי של הריקוד המודרני הוא שמעודדים רקדנים להשתמש ברגשות וברגשות שלהם כדי ליצור צעדים, שילובים וריקודים משלהם, במקום לעקוב אחר מפרטים טכניים מובנים כמו בלט. מחול מודרני הוא בבירור לא ההגדרה של בלט מסורתי, הכולל לרוב תנועות בלט; למרות שהוא יכול להתייחס גם לכל מספר של מרכיבי ריקוד נוספים (כגון ריקוד עממי או אתני, דתי או חברתי), הוא יכול גם לחקור היבטים פשוטים יותר של תנועה. הרבגוניות של המחול המודרני מאפשרת לרקדנים להשתמש בהשפעת הסיפור והמוזיקה כדי לעצב דמויות והפקות תיאטרון שלמות, תוך חריגה משיטות סיפור מסורתיות יותר.
המחול המודרני התפתח במאה ה-20
תוך שהוא משלב אלמנטים תנועתיים מז'אנרים רבים אחרים כמו ג'אז, מחול מודרני ובלט. רקדנים עכשוויים מרבים להשתמש ברגשותיהם וברגשותיהם כדי ליצור שגרות ריקוד משלהם, אך מצד שני, הופעות רבות עוברות כוריאוגרפיה בקפידה. לדברי טרווה בדינגהאוס, "רקדנים מודרניים משתמשים בריקוד כדי לבטא את רגשותיהם העמוקים ביותר, לעתים קרובות כדי להתקרב לאני הפנימי שלהם. בעוד רקדנים מנסים להפוך את הריקודים שלהם לקלים, רקדנים עכשוויים מדגישים מהו ריקוד וחיים. כאב ומאבק. — — רקדנים עכשוויים שואפים לחבר נפש וגוף באמצעות תנועות ריקוד זורמות, עם דגש על ספונטניות וביטוי עצמי. רבים מהסגנונות המרכזיים של המחול העכשווי מיוחסים לכוריאוגרפים ספציפיים שחלו בדרכי תנועה חדשות וייחודיות ויצרו חדש אוצר מילים תנועתי המבוסס על הפילוסופיות האישיות שלהם; השקפותיהם על האופן שבו ריקוד פועל ככלי אמנותי. מחול מודרני, למרות שמוגדר במילונים רבים כ"צורה של ריקוד תיאטרון וקונצרטים מודרני המשתמש בטכניקה ספציפית לפיתוח השימוש בכל הגוף בתנועות אקספרסיביות של רעיונות מופשטים", הוא תווית שהחלה להיראות מיושנת כדי לתאר יצירות שנוצרו במאה ה-21. הם חוקרים מסורות מחול מודרניות כמו כמו גם ענפי תנועה אחרים כמו בלט, ג'אז, אפריקה, יוגה, התעמלות ואומנויות לחימה, כמו גם טכניקות אימפרוביזציה כמו אימפרוביזציה מגע ומיפוי גוף.
