יהודי הינו מי שנולד לאם יהודיה או שעבר גיור כדת משה וישראל.
מהי משמעות גיור?
בהליך גיור ממיר אדם, שאינו נחשב כיהודי, את דתו, ליהדות. גם אדם שהיה חסר דת, חייב לעבור הליך של גיור, כדי להצטרף לעם היהודי.
האם כל רב יכול לבצע גיור?
לכאורה, כל בית דין יכול לבצע גיור. המציאות מורכבת יותר. ישנם ארגונים שונים ברחבי העולם המבצעים גיור.
כך, לדוגמא, מתבצע גיור בזרמים השונים ביהדות: גיור אורתודוכסי, גיור קונסרבטיבי, גיור רקונסטרוקציוניסטי, גיור רפורמי.
אולם, אף שהפסיקה של בית המשפט העליון עברה שינויים במהלך השנים, והכירה בהליכי גיור הנהוגים בחו"ל, גם אם לא היו גיור אורתודוכסי, ואף אם היו פסיקות שהורו לפקיד במשרד הפנים לרשום את המתגייר כיהודי, ואף אם אנו נתקלים בהנחיה למחוק את הלאום מתעודת הזהות, הרי שבשטח המצב אינו כה פשוט.
זאת, משום שכאשר אותו אדם שעבר גיור מבקש להינשא, יבדוק רשם הנישואין את תוקף גיורו, אף אם הוא נרשם טכנית כיהודי במשרד הפנים.
מכאן, שלא תמיד נצחון משפטי של עו"ד גירושין כנגד משרד הפנים, מוביל לפתרון מעשי בשלבים קריטיים בחיים.
הוקמו ועדות שונות להסדרת סוגיית גיור, והנושא עבר תהפוכות, ועדיין לא נאמרה המלה האחרונה בנדון.
כיצד מתבצע הליך גיור?
המועמד נרשם לאולפן גיור, שם הוא לומד את עיקרי היהדות.
בסיום הלימודים, וככל שהוא נמצא ראוי לגשת לבחינות, הוא נבחן על החומר.
אם המועמד עבר את הבחינות, כי אז ישנם שלושה דברים הנדרשים אצל גבר, ושני דברים הנדרשים
אצל אשה:
גיור אצל הגבר – א) קבלת עול מצוות ב) טבילה במקווה ג) ברית מילה.
גיור אצל האשה – א) קבלת עול מצוות ב) טבילה במקווה.
האם היהדות מעודדת גיור?
התשובה מורכבת.
במקורות השונים, ובספרות הרחבה, נוכל למצוא גישות סותרות.
מחד גיסא, ישנה אמרה הקובעת כי "קשים גרים לישראל".
מאידך גיסא, רבים המאזכרים את רות המואביה, אשר דיברה מחום לבה: "עמך – עמי, ואלוהייך – אלוהיי", ומציינים כי בעקבות אמירה זו נתקבלה בזרועות פתוחות לעם היהודי. אגב, לא כתוב שהיא לא עברה הליך גיור, אולם האזכור מובא כדי להראות כיצד, לאחר שנעמי מנסה להניא אותה מללכת אחריה, ולאחר שעורפה אכן חוזרת לאחור, מתקבלת רות בשמחה, בשל אמירתה הנוקבת, וממנה אף יצא דוד המלך…
ניתן לומר שהגישה הדתית לאומית מעודדת גיור, ואילו הגישה החרדית מסתייגת יותר.
ביטול גיור – אפשרי?
זו סוגיה כואבת מאד.
הרב אברהם שרמן, מבית הדין הרבני הגדול, ביטל גיור, שנים רבות לאחר שבוצע, ואף התייחס לחוסר תוקפם של גיורים רבים שבוצעו.
הנימוק המרכזי לביטול יהא אם הסתבר שמעולם לא התכוון אותו מועמד לקיים מצוות, או שהמתגייר חזר לדרכו הקודמת, ואינו מקיים אורח חיים על פי ההלכה.
מאידך גיסא, נשיא בית הדין הגדול, הרב שלמה עמאר, נלחם כנגד מגמה זו של ביטול גיור.גם הרב שלמה דיכובסקי, שהיה דיין בבית הדין הגדול, נלחם נגד דרך זו, וכתב פס"ד מנומק ביותר.